שעל כפר שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ נ' ההסתדרות הציונית העולמית

פסק דין

בפני בקשת המבקש לביטול פסק המשקם החלקי שניתן ביום 17.3.10 על ידי המשקם עו"ד אליהו בן ישראל, בכל הנוגע לקביעה בדבר סכום כושר ההחזר ולטבלאות כושר ההחזר. המבקש עותר להחזיר את התיק למשקם לצורך חישובו מחדש של כושר ההחזר.

הרקע לתביעה

המבקש הינו ישוב קו עימות, וכבול בקביעת חובותיו בהוראות חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק ההסדרים") ובתקנות ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי (קביעת ישובי קו עימות) התשנ"ה-1994, באופן שחובותיו למשיבה, ההסתדרות הציונית העולמית, מוסדרים על ידי המשקם, לא לפי ערכם הריאלי, אלא בהתאם לכושר ההחזר.

תקנות ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי, תשנ"ד-1994) (להלן: "תקנות כושר ההחזר") קובעות את דרך קביעת כושר ההחזר של הגורם החקלאי , ובכלל זה של המבקש.

ההתדיינות בכל הנוגע לחובו של המבקש למשיבה, אשר הגישה כנגדו דרישת חוב, הועברה מכוח הוראות חוק ההסדרים להכרעתו של עו"ד אליהו בן ישראל (להלן: "המשקם") והתנהלה בפניו במשך מספר שנים. פסק המשקם ניתן לאחר שהמנהלה להסדרים במגזר החקלאי (להלן: "המנהלה") בדקה את כושר ההחזר של המבקש, לאחר דיון במעמד הצדדים שהתקיים ביום 13.12.09, לאחר מינוי חוקר וקבלת חוות דעת מטעם מומחה למיסוי, עו"ד יעקב יולוס. לצדדים ניתנה ההזדמנות להגיש את המסמכים הרלבנטים מבחינתם לקביעת כושר ההחזר.

פסק המשקם

בפסק משקם חלקי שניתן ביום 17.3.10, ובהמשך להחלטות קודמות בנושא, 3קבע המשקם, בהסתמך על בדיקת המנהלה, ועל בדיקה מתקנת שנערכה על ידה, את הקביעות הבאות:

סכום החוב הבסיסי של המבקש ליום ההסדר מסתכם ב- 15,138,531 ₪.

כושר ההחזר המקסימלי של המבקש מתבטא בסך של 3,018,000 ₪, כך שבפועל נמחק למעשה מסכום החוב סך של 12,120,531 ₪.

המשקם חילק את סכום הפרעון לשני סעיפים מרכזיים: האחד- סך של 1,048,000 ₪ על חשבון חוב המבקש למשיבה מתוכו כבר שולם סך של 120,000 ₪ באופן המעמיד את היתרה על סך 928,000 ₪, אותו פרס המשקם ל-17.5 שנים ולתשלום חודשי של 6,019 ₪.

השני – סך של 1,970,000 ₪ המבטא את חוב המבקש בגין הלוואות שנלקחו על ידו החל מיום 1.1.92 אשר אף אותו פרס המשקם ל-17.5 שנים ולתשלומים חודשיים של 12,774 ש"ח כל אחד.

טענות המבקש

המבקש קובל על טבלאות כושר ההחזר אשר הוכנו על ידי המנהלה, וכפועל יוצא על מסקנות המשקם הנסמכות על טבלאות אלו.

בראש ובראשונה טוען המבקש כי יש לבטל את תקנות כושר ההחזר מכיוון שהן "לוקות בחוסר סבירות קיצוני", ואינן סבירות בהיותן "מתעלמות ממאזני האגודה כפי שהוגשו במרוצת השנים לרשויות המס", וזאת במסגרת תקיפה עקיפה.

עוד טוען המבקש כי המשקם התעלם משינויים שחלו במצבו ואשר יש בהם להשפיע על הכנסותיו, כמו למשל, הצמצום בהכנסות מכרם היין לאור הזדקנות הכרם ו"וירוסים" בהם לקה, עליית מחירי המים וצפי לאיוש נחלות נוספות שמשמעותן גריעה משטחי הכרם.

המבקש אף מכביר מילים ביחס לסעיף "הכנסות מריבית חברים" שכן לטענתו אין למבקש כיום כל הכנסה מריביות חברים, שאמנם נגבו בעבר אך הושבו להם.

כן מעלה המבקש טענת "העדפת נושים". להשקפתו, היותה של המשיבה הנושה היחידה שלו במועד זה, אינה יכולה לבטל את הצורך להתחשב בחובות האחרים שהיו למבקש בעבר לנושים אחרים. לטענתו, ללא התחשבות בחבות העבר "המשיבה מרוויחה את כושר ההחזר לעצמה ולא מתחלקת עם כלל הנושים".

דיון והכרעה

1. סעיף 28 לחוק ההסדרים קובע את סמכות ביהמ"ש להתערב בפסק משקם על דרך ביטולו, או תיקונו או החזרתו למשקם, כדלקמן: